גבולות
בדיקה של גבולות היא חלק מהמשחק של מתבגרים -הם הולכים על הקצה, בוחנים את החוקים ואת הערכים ומנסים לגבש את עמדתם על החיים בהתאם לתגובות המבוגרים.
כשנמצאים על שפת צוק – אם יש מעקה, יש בטחון ואפשר להתקרב עד הקצה. כך גם בשדה החינוכי, ללא גבולות מרגישים חסרי בטחון ולא מוגנים. גבולות נותנים בטחון ושומרים על סביבה בה אפשר לחנך.
לא תמיד קל לעובד נוער להגיד “לא” אבל לותר על ה”לא” זה בעצם לוותר על הנוער, כי אהבה אין משמעותה להיות מובל ע”י הנוער, ואמון אין פרושו תמימות. פריצת גבולות יוצרת מצב שבו קשה ולפעמים אי אפשר לחנך, כשאין גבולות ברורים יש כל הזמן החמרה בסיטואציות.
נוער זקוק למבוגר משמעותי על מנת לעזור לו לייצר לעצמו את יחסו לחיים. לא פחות ממה “כן” חשוב להם לשמוע מה “לא”.
עמידה על גבולות בשלב הראשון יכולה להיות מקום קשה שבו מאבדים את המקום אל מול הנוער, אבל בסופו של דבר היא נותנת עוצמה כח והערכה.
צריך לזכור שהמבוגרים הם לא מוקד הסיפור הזה אלא דווקא המתבגרים. זהו תהליך החייב להתרחש ועל המבוגר מוטל לקחת את הדברים בפרופורציה הנכונה בלי להתרגש יתר על המידה.
הגבולות צריכים להיות מוגדרים מראש וברורים, יש להיות מוכנים למצב שהם יפרצו, לא בגלל חוסר אמון בנוער אלא בגלל שאנחנו מכירים איך בני נוער מתנהגים.
עובד נוער הוא מחנך היודע איך להביא את ההתנגשות על הגבולות לדיאלוג, הוא מציב גבולות מתוך דיאלוג מסביר ומכבד, רואה את רצון הנערים, מזדהה איתם- אך לאו דווקא משאיר מקום לדיון, ולא מאפשר פריצה של הגבולות. עמדה עקבית כזו מתקבלת ע”י הנוער בהבנה ולבסוף בהסכמה, גם אם לא תמיד בשמחה.
נכון, יש דברים שקשה להסביר לבני הנוער, יש מצבים שהם לא יכולים לקבל, אבל נשאל את הנוער על הצרכים שלהם, נתעניין, נביע הזדהות עם הרצונות שלהם (כמובן, תלוי באיזה גבול מדובר), ננסה להסביר ולשכנע, אבל בסופו של דבר נעמוד בצורה איתנה על עמדתנו.
יש לשים לב לא להיגרר לפרובוקציות ומניפולציות רגשיות, לא להיסחף לויכוח עקר ואלים (טונים גבוהים – זו אלימות) לא נדבר על זה שהם לא בסדר, אלא נדבר על הכללים והצרכים שלנו ונבקש מהם לכבד אותם. הצבת גבול אלימה הבאה מתוך לחץ תוביל לריחוק ואיבוד הקשר עם הנערים.
לכל זה יש יוצא מן הכלל אחד:
במקרה של אלימות פיזית חובה להפסיק את ההתנהגות האלימה ולהרחיק את הפוגע או את השותפים בתקרית מייד. אין הכוונה לנתק איתם את הקשר, יש לאפשר להם להתבטא ולומר את אשר על ליבם, אך כל זה אחרי הפסקת האלימות כשלכולם ברור שאצלנו לא תהיה אלימות.
סיכום:
שמירת הגבולות מסייעת לנוער לעצב את זהותו.
הניסיונות לפרוץ אותם זה חלק מבניין הזהות שלהם.
קביעת הגבולות על ידי עובד הנוער צריכות להיות מושכלות ומצומצמות.
צריך לצפות את הסיטואציות בהן עלול להיות מקרה של פריצת גבולות
גבולות במרכז הנוער:
אין עישון בתוך המבנה (גם על פי חוק) ניתן לעשן בחוץ בפינת עישון
אין אלכוהול
אין סמים
אין אלימות
כבוד הדדי
אין פגיעה מינית